תרגן

תַּרְגֵּן (a compound of תּוּר גְּנַיי, based on a homiletical play on ותרגנו; V. Shebu.47b, a. e., quot. s. v. תּוּר I) to espy the fault of. Targ. Y. Deut. 1:22 ויִתְרְגָנוּן (read: וִיתַרְגְּניּן; h. text ויחפרו, V. Sot.34b); Targ. Y. I ib. 24 ותִרְגִּנּוּ ed Vien. (read: ותַרְגִּנּוּ; oth. ed. ותְרַגְנוּ; h. text וירגלו).